מחקר זה בוחן את הפעלים המקראיים "רצה" ו"חפץ" דרך ניתוח תחבירי וסמנטי. המטרה היא להבין את תפוצתם במקרא, את השפעת הופעתם במבנה המשפט העברי ואת ההבדלים הדקים במשמעותם בתוך הטקסט המקראי. המחקר משתמש בגישה תיאורית הן בניתוח התחבירי והן בניתוח הסמנטי של שני הפעלים. למרות הדמיון לכאורה במבנה התחבירי והסמנטי של שני הפעלים, קיימים הבדלים ברורים ביניהם בשתי רמות אלו. "רצה" שם דגש על רצון פעיל להשיג מטרה, בעוד ש"חפץ" שם דגש על רצון פנימי, נטייה או תחושה. הבדלים אלו באים לידי ביטוי בדרכים שונות בהן הפעלים משמשים בטקסט המקראי. ההבחנה בין "רצה" ו"חפץ" חשובה להבנה מדויקת של הטקסט המקראי. ניתוח תחבירי וסמנטי מעמיק של שני הפעלים תורם להבנה עמוקה יותר של כוונת המחבר ומשמעות הטקסט.