מחקר זה שופך אור על " תמונת הילדות וביטוייה האמנותיים בשירה העברית החדשה". הילדות היא החוט המוביל להכרת אישיותו של הכותב, דבר זה נותן לנו הזדמנות לזהות את הנסיבות שליוו את המשורר באותה תקופה. כמו כן, ידיעת פרטי הילדות עשויה להסביר לנו מדוע משורר מרבה להשתמש בדימוי אחד על פני אחר. אין ספק שהילדות האנושית היא המקור המלא בסודות ותעלומות. זה העולם הכולל סמלים ודימויים החקוקים בזיכרון, והמשורר, כמו בן אדם רגיש, חוזר בעל כורחו לעולם ילדותו.
יש עובדה שאומרת שבילדות טמונים מקורות הכישרון הפואטי, והכרת סודות הילדות עשויה להסביר לנו מדוע מרבה הסופר להשתמש צורה ספרותית על פני אחרות, ובוחר בחוש שירית ומעדיף אותו על פני אחרים. בחירת צורת פואטית ללא אחרות אינה מעשה ספונטני, אך הכותב מכניס לשירתו את מה שמצא במוחו מחוויות ורשמים, לא פעם מילדות. על מנת להכיר את אישיותו של המשורר יש לחזור לשורשי הילדות, מקורותיה, גידולה, האירועים והזיכרונות מכילה, והשפעתם החיובית או השלילית של אירועים על אישיותו, מחקר זה דן בתסביך הרדיפות, במכלול הנצחי הזה שסבלו היהודים לאורך עשרות שנות ההיסטוריה, בנסיבות האישיות ובחינוך הדתי שקיבלו הסופרים העבריים בילדותם, וחושף מערכת עצומה של קונפליקטים פסיכולוגיים מהם סבלו המשוררים. בעידן הילדות, כמו מאבק הילדות האבודה, בנוסף לכך המחקר חוקר את חיי המשורר דרך יצירותיו הפואטיות והספרותיות האחרות, דרך דיבוריו של המשורר על חייו האומללים. בקיצור, המחקר מנסה להבליט את אותם סופרים עבריים, נושא המחקר, בפרט בהפקותיהם הפואטיות. כותבים אלה, "נושא המחקר", ציירו תמונה ברורה של הילדות היהודית של העוול שנוהגות משפחות יהודיות דתיות כלפי ילדיהן באמתלה של חובות ואיסורים.
המחקר כלל את הגדרת הילדות ותעסוקתה בשירה העברית החדשה, וסקירה של הביוגרפיה של הסופרים העבריים, נושא המחקר, סגנונם ומיקומם הספרותי בקצרה, ולאחר מכן עסקנו בגדילה ו ילדות בשירים אלו על ידי ניתוחם והצגה של עדויות המדגישות כי ילדות לבדה מספיקה כדי להסביר את תפוקת הכותב, שכן הכותב הוא תוצאה של השפעות חיצוניות ופנימיות התסמונת שהתרחשה בו במהלך חייו. בין השפעות אלו ניתן למנות את הסביבה, זרמי תרבות, ממדים פסיכולוגיים ואלמנטים נוספים המרכיבים את היצירתיות האמנותית של הכותב. ואז מגיעות המסקנות בסוף המחקר.