מחקר זה הינו מחקר מורפולוגי־לקסיקלי, והוא מתייחס לתפקידם של ההיבטים המורפולוגיים והלקסיקליים בחקר השפה והבלטת תכונותיה של אחת התופעות הלשוניות בשפה העברית, שהיא תופעת ה"הרכבה". מחקר זה בוחן סוג מיוחד של שמות בשפה העברית, שהוא "השם המורכב" מהיבטים שונים, דהיינו: מובנו של המונח "הרכב", כאשר ההתמקדות במחקר זה היא בחקר תהליך ההרכבה המוביל ליצירת שמות מורכבים בפרט, וכן בהתייחסות למאפיינים החשובים ביותר של סוג זה של שמות בשפה העברית, כמו־כן, המחקר מתייחס לדעותיהם החשובות ביותר של מדקדקים ובלשנים עבריים ושאינם עבריים כלפי תופעה לשונית זו. המחקר מתייחס גם למספר שיטות ומנגנונים שבהם מנוסחים ה"הרכבים" בשפה העברית, ולזיהוי המאפיינים החשובים ביותר של הקשר בין ה"הרכב" ל"ביטוי האידיומטי". יתר־על־כן, המחקר מצביע גם על מידת הימצאותם של שמות מסוג זה בטקסטים של המקרא ועל השמות המורכבים החשובים ביותר שהוזכרו בו. בתום המחקר זיהו שני החוקרים מספר תפקידים לשוניים המבוצעים על־ידי השמות המורכבים ותפקידם של ההרכבים בלקסיקון העברי ובספרות העברית.